ילדים מיוחדים (מגיעות לך ידיים)

היא שלחה לי תמונה שלו
וכתבה: “הילד הזה הוא המעיין של
חיינו
והוא ילד מיוחד
בסיפור שלנו, כך כתבה,
המילים והשפה זה משהו כואב
הלואי ותכתבי משהו על הילדים
המיוחדים”
הבטתי ארוכות בתמונה של הפלא
ששלחה לי
ועניתי לה: “כולו אור
הלואי ויבואו לי בידיים מילים על אורות
שפרושים מקצה העולם ועד סופו
המעיינות האלו גבוהים מן השפה
גבוהים מן השורות שיוכלו ידי אדם
להניח”
הילדים המיוחדים האלו
הם הידיים של אלוהים
אישוני
פעימת בריאתו
הילדים המיוחדים האלו הם בעלי
הכנפיים
שליחי החמלה האנושית
הם הקוראים בכוכבים
הרואים לנו בעיניים
הם נעמדים מולנו ואומרים:
פתח
פתחי
פתחו
את שעריכם
את ליבכם,
עד סופו, עד קצותיו, עד סוף עולמכם
זה מה שבאנו ללמד אתכם,
הם בוחרים בקפידה את הוריהם
טרם ירדו אל אדמתנו
ואלו הבריות שצברו חסדים אינקץ
הנשמות שליבם מוזהב
שלוקחים את השבר והקושי
ומוצאים בתוכם שביל לרקיעי היופי
שרואים בשונה – אור מופז
שרואים במוגבל – ציפור שיר
שרואים בילד המיוחד שקיבלו –
זכות שבאה על ראשם
שצוללים אל תוך עיניו ומתגלה לפניהם
מורה חיים
נשמה ששיכת לגדולי הדור
מישהו שבא לשנות את העולם הזה
לעולם יפה יותר