בלוג

מה קורה כשאנחנו מפסיקים לנסות להיות יצירתיים ופשוט מאפשרים ליצירה להתרחש? לפעמים נדמה שצריך "לחשוב מחוץ לקופסה", אבל אולי בכלל כדאי להניח לקופסה ולתת למשהו אחר להוביל – שקט, הקשבה, סקרנות שאין בה מאמץ.

ליצור מתוך מרחב פתוח
כדי שמשהו חדש יופיע, חייב להיות לו מקום לנחות בו. יצירה אינה רק פעולה של עשייה; היא גם היכולת להשאיר מקום, חלל פנוי. 
איפה יש יותר מדי מאמץ? איפה יש ניסיון לשלוט במקום לאפשר? לפעמים מה שנדרש הוא לא פתרון או תוצאה אלא שהייה בתוך השאלה הנחקרת

השראה כתדר ולא כמאמץ
השראה היא לא משהו שצריך לרדוף אחריו, אלא משהו שעובר סביבנו כל הזמן. כמו גלים שמבקשים שנכוון את האנטנות שלנו אליהם. כשמשהו מבעבע בפנים, כדאי לעצור ולהקשיב – בלי למהר להבין או להגדיר.

למצוא את האמת שלנו.
ביצירה טובה אפשר לזהות נוכחות כנה. היא לא מחפשת להיות "נכונה" או מתוחכמת, אלא פשוטה ואמיתית בדרכה שלה. זה נכון לכל תחום – כתיבה, ציור, עיצוב, חיים. כשמשהו מגיע ממקום אמיתי, הוא נוגע באחרים מבלי שיצטרך להתאמץ.

להתמסר, לשחרר, להיות ערים
בסופו של דבר, יצירה היא תנועה של התמסרות. להקשיב למה שמבקש להיוולד, לתת לו לזרום דרכנו, ואז לדעת מתי לשחרר אותו לעולם. בלי לפחד ממה יגידו, בלי לתהות אם זה "מספיק טוב". פשוט להיות נאמנים למה שמבקש להתגלות.

​

מלאכת כתיבה:
1. קראי את השיר וסמנו שלוש שורות שתפסו את תשומת ליבך
2. קחי כל שורה והתחילי איתה פיסקה. כתבי כל אשר עולה בליבך
תני למילים לקחת אותך
3. לאחר שכתבת שלוש פסקאות כאלו, אחת לכל שורה שבחרת,
כתבי מה הם שני המסרים שבולטים לך מכתיבתך.
מה התחדש לך על היוצרת שאת?